#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נו. א האם לקוח וניתן במתנה חייב במעשר בהמה ובבכור ומנין?	"כתיב &quot;בכור בניך תתן לי: כן תעשה לשורך לצאנך&quot; הוקש לאדם שאינו בלקוח ובמתנה ואין לפרש שקאי על בכור כפשטות הפסוק שהרי כתיב &quot;תעשה&quot; ובכור אינו בעשיה וקדוש מרחם אלא קאי על מעשר שדומה לבן שאינו בא על חטא ולא בנדר ובנדבה ואין קבוע לו זמן. <p dir=""rtl""></p>"	בכורות נו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נו. איזו היא אתנן הנכנס לדיר להתעשר, ומדוע הקימו כך?	תני תנא קמיה דרב איזהו אתנן שנכנס לדיר להתעשר - כל שנתנו לה וחזר ולקחו הימנה, והיינו כשהם מעוברים וכר' יוחנן שלקח עוברים נכנסים לדיר להתעשר. ואין לומר שנולד אצל הזונה כדאביי דאמר זונה כותית אתננה אסור, אבל זונה ישראלית אתננה מותר&nbsp;&nbsp;דגמר תועבה תועבה מעריות דלא תפסי קידושין.	בכורות נו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נו. ב הלוקח עוברים ומחוסר זמן האם חייבים במעשר?	עוברים חייבים דכתיב &quot;כן תעשה &quot; שעת עשיה קובעת. לכן הלוקח מחוסר זמן חייב, ומה דתני ר' שמעון בן אליקים שלא חל אינה משנה, או כר&quot;ש שסובר מחוסר זמן נכנס לדיר להתעשר כמו בכור שחל כשהוא מחוסר זמן.	בכורות נו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נו: א האחים השותפים האם חייבים בקלבון, ובמעשר בהמה ומנין?<p dir=""rtl"">ומה הדין בחלקו בבהמה ולא בכספים?</p>"	"סתם שותפים פטורים ממעשר בהמה דכתיב &quot;יהיה לך&quot; ולא לשותפים {ואע&quot;ג דכתיב גבי בכור א&quot;א לפרשו על בכור ששם התרבו שותפים &quot;ובכורות בקרכם וצאנכם&quot;}, אבל אם קנו בתפיסת הבית חייבים דכתיב &quot;יהיה&quot;, לכן כשפטורים מקלבון שעדין לא חלקו חייבים במעשר וכשחייבים בקלבון פטורים מהמעשר.<p dir=""rtl"">חלקו בבהמה ולא בכספים - פטורים ממעשר ומקלבון, ולא אמרינן כיון שחלקו בבהמות גילו דעתם לחלוקה ויתחייבו בקלבון. (ע&quot;פ רש&quot;י וע' ברמב&quot;ם).</p>"	בכורות נו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נו: ב האם אמרינן ברירה גבי אחים שחלקו לחייב במעשר בהמה, להחזיר ביובל. מחיר כלב?	"רב ענן סובר שאמרינן ברירה ולכן אחים שחלקו גדיים כנגד תישים הרי הם כלקוחות ופטורים מהמעשר, אבל חלקו גדיים כנגד גדיים חייבים במעשר, ור'&nbsp;&nbsp;נחמן סובר שלא אמרינן ברירה ולכן גם גדיים כנגד גדיים פטורים. וכן ר' אלעזר סובר שיש ברירה ולכן רק בחלקו ט' כנגד י' פטורים אבל ט' כנגד ט' חייבים, ור' יוחנן סובר שאין ברירה ולכן גם ט' כנגד ט' פטורים. <p dir=""rtl"">ר' יוחנן לטעמיא דסבר אחים כלקוחות ומחזירים זה לזה ביובל, וצריכי.&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;</p><p dir=""rtl"">שותפים שחלקו י' כנגד ט' וכלב תלוי במחלוקת של ברירה אבל אם שווה הכלב כאחד ומשהוא ודאי שאין לומר ברירה וכולם נאסרים.</p>"	בכורות נו:		
